<h1>הר"י מיגש, ליקוטים — כתובות</h1>
<h2>דף כד.</h2>
[כתובות ע"ז ע"א] אמר רבב"ח אמר רבי יוחנן בכל מקום ששנה רשב"ג במשנתנו הלכה כמותו חוץ מערב וצידן וראיה אחרונה אמוראי נינהו ואליבא דר"י. אמרם כל מקום ששנה רשב"ג וכו' אינו עיקר ראוי לסמוך עליו, דהנה אמרו במשנה (קידושין כ"ט ע"א) כל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות וכל מצות עשה שלא הזמן גרמא נשים חייבות וכו' ואמר ר' יוחנן (שם ל"ד ע"א) אין למדין מן הכללות ואפילו במקום שנאמר חוץ ונשנה זה המאמר בעירובין פרק בכל מערבין (כ"ז ע"א). ואם מה שבא מן הכללות במשנה אינו עיקר לסמוך עליו ואפילו במקום שנאמר בו חוץ כל שכן מה שבא מהם בתלמוד שאין לנו לסמוך עליו ולעשותו עיקר ואפילו במקום שנאמר בו חוץ, ועם היות שנאמר בתלמוד פעמים רבות אמרם כל מקום ששנה רשב"ג במשנתינו הלכה כמותו חוץ מערב וצידן וראיה אחרונה, אמנם נשנה זה לענין שאין הלכה כמותו מערב וצידן וראייה אחרונה לא לענין שבזולתם הלכה כמותו, וא"כ אין ראוי לפסוק הלכה כרשב"ג אלא כשיראה מהתלמוד מה שיורה על זה ובזה שלא נראה מהתלמוד ראיה עליו נפסוק כדברי ת"ק על עיקר אמרם יחיד ורבים הלכה כרבים.
